טיפול בחרדה בעזרת מיינדפולנס

חרדה היא אחת החוויות הנפשיות והגופניות הנפוצות שגורמות לא.נשים לפנות לטיפול. בבסיסה, חרדה היא מנגנון הישרדותי חיוני שפותח על ידי המוח שלנו. תפקידה של החרדה הוא להכין אותנו לאיום או סכנה אפשרית. לכן דפיקות הלב מואצות, לחץ הדם עולה ויש תחושה ש"משהו איום ונורא קורה וחייבים לפתור אותו עכשיו!". אולם המנגנון הזה מופעל לעיתים קרובות שלא לצורך, בתגובה ללחצים יומיומיים, מחשבות טורדניות או דאגות לגבי העתיד, ובכך הופך ממגן למעמסה. זאת החרדה שבגללה מגיעים לקליניקה, החדרה שתוקפת אותנו ברגעים שהם לכאורה בטוחים ושקטים ונראה שאין סיבה אמיתית לתחושות הקשות וללחץ.

המעגל שבין גוף לנפש

חרדה היא תופעה נורמלית ובריאה כשהיא מגיעה בזמן ובמינון הנכון, אך חרדה אינה רק דאגה מוגזמת. חרדה היא תופעה רב-ממדית המערבת רבדים שונים של החווה שלנו ולכן נחווית כמציפה ובלתי נשלטת:

החרדה מכילה מימד קוגניטיבי של מחשבות שכוללות דפוסים של חשיבה קטסטרופלית, הערכת יתר של סכנה, דאגה מתמשכת וקושי בריכוז. המחשבות הולכות לכיוון השלילי, לחשש מתמשך מהעתיד, ומפתחות תרחישים מפחידים.

המימד השני של החדרה הוא המימד הפיזי של תחושות גופניות. כשהחרדה עולה היא מפעילה את מערכת העצבים הסימפתטית (שמאופיינת בתגובת "הילחם או ברח"). תסמינים גופניים של חרדה כוללים דפיקות לב מואצות, קוצר נשימה, מתח שרירים, הזעה, סחרחורת ותחושת "קיפאון".
המחשבות השליליות והתחושות הגופניות מייצרות גל של רגשות שליליים ומלחיצים שקשה מאוד להרגיע ולווסת אותם.

המימד השלישי של החרדה הוא התנהגותי והוא נמשך גם כשהחוויה הרגשית והגופנית שוככת. זהו הניסיון להימנע ממצבים, מקומות או פעילויות המעוררים את החרדה, כך שאדם יכול להימנע מלהגיע למקומות מסוימים, להימנע מנסיעות, טיסות, מצבים חברתיים או אפילו לא לצאת מהבית. ההימנעות הזאת יוצרת הקלה זמנית אך למעשה מקבעת ומחזקת את דפוס החרדה בטווח הארוך.

מכיוון שחרדה היא רב מימדית, היא דורשת טיפול רב מימדי, או בשפה המקצועית- טיפול אינטגרטיבי. זה המודל שאנחנו מתמחים בו באימפולס. כל המטפלים שלנו עובדים בשילוב גישות- בין גישות מסורתיות דינמיות לגישות חדשות של גוף, נפש, רוח ומיינדפולנס. זה שילוב שהוא חשוב תמיד אך במיוחד בעבודה עם חרדה.